• Home
  • Parashah Insights
  • Ask the Rabbi
  • Festivals & Fasts
  • Articles
  • Books
  • About
  •  

    ‫‬        למה כופלין לעילא

    זהו הכלל בקיצור שלחן ערוך קכ”ט: א’: “בכל הקדישים מראש השנה עד יום הכיפורים כופלין תיבת ‘לעילא’, דהיינו שאומרים ‘לעילא לעילא’ (ולא בוא’ו ‘ולעילא’), וכיוון שבקדיש צריכין להיות כ”ח תיבות ובכל השנה אומרים ‘לעילא מן כל ברכתא’, עתה אומרים ‘לעילא מכל ברכתא’.”

    יש כמה שאלות בקשר ל”לעילא” הכפול:

    א.  מהו מקור המנהג?

    ב.  מהי המטרה של הכפלת “לעילא”?

    ג.  למה להשמיט את הוא”ו לפני ה”לעילא” השני?

    ד.  מהו הקשר בין כ”ח לבין הקדיש?

    ה.  איפה בקדיש יש כ”ח מילים?

    המנהג כנראה מהמאה ה-15, והמחבר אינו מתייחס אותו באורח חיים 582. המגן אברהם (הערה 4) מייחס אותו ל”מנהגים”, אבל בכמה נוסחאות לעולם לא כופלין את המילה, ואחרים כופלין אותו לאורך כל השנה.

    הלבוש מעדיף למעט את ההכפלה לימים הנוראים כי בתקופה זו של השנה כל ברואי עולם עוברים לפני ה’ כצאן לפני הרועה ועיני כולם משברים אל ה’ לברכתו.

    עלינו להוסיף וא”ו לפני ה”לעילא” השני? כנראה זה לא משנה, אמנם, כי המקור המקראי של הביטוי בספר יחזקאל 41:7, ובספר דברים 28:43, עושה השמטת הוא”ו יותר טוב ע”פ חקי הלשון.

    מהו הקשר של כ”ח (28) עם הקדיש? ריש לקיש אומר במסכת שבת קי”ט: “כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן”. אומר רש”י: “בכל כחו = בכל כוונתו”; אומרים בתוספות, “בקול רם”. “פותחין לו שערי גן עדן” נראה כהגזמה, ונראה כי אין קשר עמוק בין “לעילא” ובין המספר 28.

    בקדיש יש יותר מ-28 מילים, אבל יש כ”ח אותיות  מ”יהא שמיה רבא” עד “דאמירן בעלמא”. אם אנחנו רוצים לשמור את 28 האותיות, אנו צריכים לומר “מכל”, לא “מן כל”, אפילו כי יש דרכים אחרות לקצר מילים, כגון “דקודשא”, לא “די קודשא”; ו”דאמירן”, לא “די אמירן”.

    מבחינה רוחנית יש ערך בהכפלת “לעילא”. יש הבדל בין “מלך עליון” לבין “מלך אביון”. בן אדם שמעמיד את עצמו על הדוכן ורואה את עצמו בתור “גדול” חושב אולי שהוא יכול להיות מלך עליון של העולם, והוא צריך שיעור בענווה ולהפסיק מלהעמיד פנים שהוא (ולא ה’ יתברך) המלך היושב על כסא רם ונישא.

     

    Comments are closed.